(לשאלת הכלים השבורים)

לאודי אבן
אֶכְתּבֹ אוֹתוֹ בּזִמְןַ הוֶֹה. תָּמִיד עוֹבֵד מִבְּרֵאשׁיִת: בַּחמֶֹר, בָּאֲדָמָה, בַּמַּיִם וּבָאֵשׁ.
ידָ בִּפְנִים הַכְּלִי, ידָ בַּחוּץ. עַכְשָׁו פּוֹרְצֶלָן בָּאָבנְיִַם: שָׁבִיר, צָחוֹר, חָדִיר לָאוֹר. אֶכְתּבֹ אוֹתוֹ כָּעֵת.
מְהַדֵּק אֶת הַדּפְָנוֹת. הַדֵּק הֵיטֵב. מְחַכֶּה לְחמֶֹר קָשׁהֶ יוֹתֵר. תַּלְתַּלִּים בְּהִירִים נוֹשְׁרִים מִן הַכְּלִי הַמּסְִתּוֹבֵב.
אוּדִי מִתְעַנְיֵן בַּפַּס, שׁהֶוּא מִבְנֶה, הַהוֹפֵךְ לַחֲרִיץ דַּק וְעָמקֹ. גְּבוּל מוֹחֵק אֶת הַגְּבוּל.
ידָ ימִָין בּחַוּץ, שׂמְאֹל בּפְִניִם, תָּמִיד בִּפְנִים. תּנְוּעָה סִבּוּבִית שׁלְמֵהָ נִשְׁבֶּרֶת
בִּשְׂפַת הַכְּלִי, מִשְׁתַּפֶּלתֶ מן הָאָבנְיִַם, רַכָּה, מִתְמוֹטטֶתֶ החַוּצָה – –
אֲניִ קַשּׁוּבהָ לְצַעַר דַּק הַחוֹרֵץ אוֹתִי. חוֹקֶרֶת אֶת אוּדִי, אֶת הַשּׂפָוֹת הַמּתְִמוֹטְטוֹת החַוּצָה.
גַּם כְּלִי זֶה מֻשְׁלָךְ לַעֲרֵמָה. עלָיָו לנְַסּוֹת שׁוּב אתֶ החַמֶֹר. לֹא לְהַצְלִיחַ. ליְַבֵּשׁ יתֶֶר עַל הַמִּדָּה.
לֹא לָדַעתַ אתֶ הַמִּדָּה. ללִמְדֹ מהַ שֶּׁאֶפְשָׁר מִן הַכִּשּׁלָוֹן. לַהֲרסֹ אֶת הַכֵּלִים וּלְהַתְחִיל שׁוּב. וְשׁוּב.
אוּדִי נָע מַהֵר, בְּנחַַת. אוֹמֵר: "סְדוֹם ועֲַמוֹרָה. כֻּלָּם מְזַיּנְיִם אֶת כֻּלָּם." נוֹטֵל מַה שֶּׁנּוֹתַר
מִן הַתְּבוּאָה שְׁיָרֵי סָפִיחַ קָצוּץ (אִם לֹא אֶכְתּבֹ אוֹתוֹ בּזִמְןַ הוֶֹה, ימִוֹג), מַטְבּיִע שִׁבְרֵי שִׁבּלֳיִם בּכְִלִי הַפּוֹרְצֶלָן.
שֶׁלֶף, שֶׁלֶף תִּשׂרְףֹ. הַדָּגָן נִקְלָה בַּתַּנּוּר, מוֹתִיר חֲלָלִים שְׁקוּפִים בַּכְּלִי.
ואַנֲיִ בָּעִבְרִית. כּוֹתֶבֶת בָּאוֹר הַמּתִמְעַטֵ בַּסּטְוּדְיוֹ בִּשְׂפָתָם שׁלֶ העָוֹבְריִם בּחַשֶֹׁךְ. מַה שֶּׁמַּתְחִיל
כִּתְחוּשָׁה, כִּצְלִיל, נוֹצַר בַּגּרָוֹן וּבַשּׂפְתָיִַם, נִשְׁפַּךְ כִּנחְִיל, נפִעְרָ כְּפֶצַע, כְּפֶסַע, כְּפֶשַׁע.
אֵבֶל נִבְרָא רַק כְּשֶׁהוּא נסְִדַּק. אוֹתִיּוֹת וַהֲבָרוֹת נחְֶשָׂפוֹת, נגְִרָשׁוֹת לְצוּרָה. חוֹשׂפְוֹת שִׁדְרָה
שֶׁל שִׁיטָה סְלִילָנִית, עֲנפִָים קוֹצנִָיּיִם מִתַּמְּריִם מַעְלָה, פִּצּוּלֵי צֵל בִּבְּסִיס הָעֵץ.
(אוּדִי מֵת בַּיּםָ בְּאֶחָד הַלּיֵלוֹת הַקּצְָרִים בַּשּׁנָָה.
עֲבוֹדוֹת הַפּוֹרצְלֶןָ הוּצנְוּ כָּל הַיּוֹם בַּתַּנּוּר.)
הַלַּילְָה גָּבוֹהּ והְַיּמִָים נמְוּכִים, מִתְקַצּרְיִם והְוֹלְכִים.

 


שפה פשוטה       

לאודי אבן, לזכר

                                                                       אֶבֶן הַתֹּהוּ וְאֶבֶן הַבֹּהוּ.

אָבְנַיִם.

רֶגַע לִפְנֵי כְּנִיסָתוֹ אֶל הַבָּמָה

הַגִּבּוֹר צוֹעֵק: "שִׁבּוּרַק"!

(חַכֵּה רֶגַע!) זֶהוּ רֶגַע הַשִּׂיא

בְּתֵאַטְרוֹן קָאבּוּקִי.

חותך

ומלבב

גּוּשֵׁי

חֹמֶר

מַפְרִיד בֵּין מַיִם

לְמַיִם.

 

יוֹשְׁבִים בַּבּוֹר תַּחַת הַבַּיִת

יָד יָמִיןֹ בִּפְנִים הַכְּלִי הַלַּח, הַסוֹבֵב

שְׂמֹאל מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ

אֲנִי שׁוֹכַחַת אֶת

לְשׁוֹנִי

הַדְּבֵקָה בְּחִכִּי

מְנַסָּה לִנְשֹׁם

 

 

פּוֹרְצֵלָן הָרֶגַע: גָּמִישׁ, מָשִׁיש, שָׁבִיר. אוֹר

חוֹדֵר אוֹתוֹ. חֹשֶׁךְ דָּר בְּתוֹכוֹ.

 

אוּדִי מַשְׁקִּיעַ דָּגָן

בְּפוֹרְצֵלָן: חֶלְקֵי קָמָה,שִׁבֳּלִים, שֶׁלֶף.

 

 

הַפִּתּוּי לַעֲבֹד עִם מָה שֶׁנּוֹתַר:

יָבֵשׁ, קָצוּץ, פּוֹרֶה לְשֶׁעָבַר,

מָה

שֶׁיִּשָּׂרֵף

יוֹתִיר חָלָלִים

בַּכְּלִי

 

מְנַסֶּה בַּחֹמֶר. כּוֹשֵׁל. נִכְשַׁל. נִכְשַׁל טוֹב יוֹתֵר. הוֹרֵס וּמַתְחִיל שׁוּב. וְשׁוּב.

חֻלְיָה אַחַר חֻלְיָה.

 

מְדַבְּרִים בִּשְׂפַת הַכְּלִי, מִשְׁתַּפֶּלֶת,

רַכָּה בִּתְנוּעַת הָאָבְנַיִם

מִתְמוֹטֶטֶת אֶל הַחוּץ

 

הַכְּלִי                         הוּא                         כֹּל

הָאָדָם                  לֹא

כְּלוּם

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*