אודי אבן
חייו של אודי אבן נקטעו בחטף בשנת 2004 בגיל 44. אולם, עד לאותו יום הספיק אבן ליצור תהליכי אמנות מורכבים בהם יש להביט אל מעבר ליצירה של אובייקט אמנותי בלבד.
אודי התחיל את עבודתו בחומר המסורתי ביותר, החימר והקרמיקה, אך היה, בשנות השמונים והתשעים של המאה העשרים, מהאמנים המרכזיים שאתגרו את מונחי הקדרות והובילו אותה אל חזית היצירה העכשווית בישראל. הוא השתמש בחומר כנקודת מוצא לפריצה אל תחום המיצג בעבודה משותפת עם קבוצת זיק ואל מיצבים שפרמו את המבט המסורתי אודות קדרות. הוא נשא את החומר אל ממשות סנסואלית, מיתולוגית וריטואלית של צמיחה, מוות ואדמה, סמנים שהולכים ונעלמים בתרבות האורבנית, אך טמונים ברקע כל הדברים.
אודי אבן הפך את החומר לאנרגיה עכשווית שמהדהדת מעמקים היסטוריים. בתערוכה, חומר אחר, תערוכת קרמיקה עכשווית, הוא הניח עיגול רחב של שכבת חימר רטוב בגוון מדברי זהוב של אדמת לס במרכז אולם התערוכה וממנו נבט אט אט כר של עלי עשב זקופים. אודי אבן היה חסר מנוח וחקר ללא הרף את מופע החומר ההיסטורי כאן ועכשיו, בחיים הנוכחיים, במציאות שמשדרת משמעות ללא הפסקה, בסביבה שמעצבת את החיים האנושיים ומהרהרת, בגוף ובחומר, אודות מה שמעבר להם.
עמי שטייניץ